"מטאפורת העשבים השוטים"

בשנים האחרונות, אני מתעמקת בגישות ה"גל השלישי" של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (MBCT, ACT), כך אני מעריכה את הגישות השמות דגש על הנכונות לקבל את החוויה הפסיכולוגית כולה באופן פתוח, סקרן ולא שיפוטי. זאת תוך שימוש בתשומת לב לרגע ההווה (מיינדפולנס).

בגישת הטיפול (ACT (Acceptance and Commitment Therapy יש הרבה מאוד מטאפורות על מנת לרכוש את המיומנויות הפסיכולוגיות שיעזרו לנו לפתח גמישות מחשבתית.

אחת מהמטאפורות האהובות עלי היא "מטאפורת העשבים השוטים" ונקודת המבט אותה היא מציעה:

ניח שבגינה גדל עשב שוטה, צמח מכוער ביותר, הממוקם בכניסה לביתך. כל יום את מנסה להוציא את העשב השוטה, ללא הצלחה והעשב צומח מחדש. נאמר לך כי אין דרך להוציא את העשב השוטה בלי להרוס את כל הגינה כולה.

מה יהיה יחסך כלפי עשב זה? כנראה רגשות של כעס, תסכול, אכזבה שהעשב הורס את מראה הגינה המטופחת שלך. אולי תעסיקי את מחשבותיך כיצד להוציאו ועם הזמן העשב השוטה יהפוך לנושא מרכזי אצלך ותהיה לו השפעה על מחשבותיך, רגשותיך והתנהגותך.

נקודת מבט אחרת היא לשנות את היחס שלי אליו. מה אם היית יכולה להסתכל על העשבים השוטים כעל עוד משהו לא כל כך יפה בגינה, אך רואה את היופי של שאר הגינה המטופחת שלך? מה אם היית יכולה להתייחס לעשבים השוטים כאל עובדה לא נעימה או אפילו מצערת שישנה בחייך? כחלק מהחיים?

הצמח נשאר אותו צמח, אך היחס שלך כלפיו השתנה, וההשפעה שלו על חייך השתנתה.