בתוך המציאות הלא פשוטה בה אנו נמצאים, כתבתי כמה דברים שאני מקווה שיהיו לנו לעזר.

רלוונטי עבור א.נשי העורף.

​

אמפטיה, נרמול ותוקף: להיות אמפטיים לרגשות של הילדים והילדות שלנו ולנרמל את המצב, שהוא אכן מצב מאוד מפחיד. לתת מקום לפחד ולא לנסות לסלק אותו מיד. הפחד שם, גם אצלינו, וטוב גם לומר את זה לילדים שלנו ולא לבטל את התחושות והרגשות שלהם מהמצב. אפשר לומר לדוגמא: "מה שקורה באמת מאוד מפחיד, זה טבעי ונורמלי לפחד". בנוסף, לתקף להם את מה שהם חווים ומרגישים.

​

משפטים כמו "הכל יהיה בסדר" ו"לא יקרה לנו כלום", בדרך כלל לא מרגיעים, אלא לא נותנים מקום לפחד ומבטלים אותו. אבל הפחד לא נעלם מהמחשבות של הילדים שלנו...  כאשר אנו מתווכים לילדים ולילדות שלנו את המצב, נאמר את האמת, כל אחד ואחת לפי גילם ורמת הבנתם, עם מסר של אופטימיות, כוחות ותקווה.

​

הרבה פעמים א.נשים חושבים שאם נעלה ונדבר על הנושא, משמע המלחמה, נעשה ממנו עניין. בדרך כלל ההיפך הוא הנכון. אם לא נדבר על העניין (המלחמה), אז אני עושה עניין והרבה פעמים אי ההתייחסות היא זו שגורמת לפחד, לחץ וחרדה. הילדים והילדות שלנו קולטים הכל, ואם אפשר לדבר על הכל, אבל על המלחמה, או על הפחד ממנה לא מדברים, כנראה שזה מסוכן יותר, כי אחרת היו מדברים על כך. ככל שעניין מסוים לא מדובר, כך הוא יותר מפחיד. בראש של הילד.ה שלכן רצות מחשבות, והמחשבות שלהן ברוב הפעמים הרבה יותר גרועות מהמציאות עצמה.

​

בימים של חוסר וודאות וכאוס, יש בנו פחות תחושת שליטה, וככל שיש לנו פחות שליטה, כך המתח הנפשי שאנו חווים, הפחד והחרדה גוברים. לכן, ככל שמתאפשר, רצוי לייצר לנו ולילדינו תחושת שליטה, וזאת דרך יצירת שגרה. שגרה בה אנו מחליטים על מה שמטיב עמנו, מה אנחנו יכולים לעשות, אם זו פעילות ספורטיבית, פעילות התנדבותית, פעולות שעוזרות לילדים שלנו ולנו להרגיש תחושת הישג.

 

לפנות לכוחות ולחוזקות שלהם. לבקש מהם לעשות דברים, להיות יעילים ומשמעותיים. הנטייה שלנו הרבה פעמים היא להרגיע ולעשות במקומם, אך עדיף לעודד אותם לפעול, לעזור ולסייע לאחרים, וכך בעצם להחזיר את תחושת השליטה והמסוגלות שלהם.

​

מצאו זמן לפעילויות משפחתיות ומשחקים משותפים. דבר נוסף שתמיד נחמד, וגם אפקטיבי ביותר בהתמודדות עם המציאות שלנו בימים אלו הוא משחק. זו הזדמנות שלנו להיות יחד, לצחוק (כן, מותר גם לצחוק), לשתף ולשוחח. 

​

לחבק וללטף - בכוחו של חיבוק להמריץ ולשחרר אוקסיטוצין, הנקרא גם "הורמון האהבה", לכן כל כך טוב להתחבק. מחקרים מראים שחיבוקים וקשרים פיזיים אחרים מפחיתים את רמות הורמוני הלחץ, כגון קורטיזול, בגוף.

​

וכמובן לא לשכוח לנשום! להזמין את הנשימות העמוקות והארוכות. נשימות ארוכות מהבטן, הן אחת מהטכניקות היעילות בהתמודדות עם לחץ. הסיבה לכך נובעת מכך שהנשימות העמוקות הארוכות מותחות ומרפות את הסרעפת, שהיא השריר המושפע ביותר מהלחץ. אנחנו נרצה ללמד את הילדים והילדות שלנו לשאוף דרך האף ולהוציא את האויר לאט לאט דרך הפה. הנשימות הארוכות והאיטיות בעצם מרגיעות ושולחות למוח מסר שעכשיו הכל בסדר ואין סכנה. כדאי למצוא זמן לנשום ביחד, כמה פעמים ביום, בזמנים שאנחנו לא ממש לחוצים, כדי שזה יהיה לי עוגן בזמני לחץ. תוכלו למצוא אינסוף מדיטציות מותאמות ברשת (וגם אצלי באתר): נשימת פרח ונר, נשימת כוכב ים ועוד... 

​

בזמנים לא פשוטים כאלו, אנחנו רוצים לנסות להיות עוגן עבור הילדים והילדות שלנו, להיות גם אמפתיים ורגישים וגם להפגין קור רוח ואורך רוח כשצריך.

שיהיו לנו ימים שקטים ורגועים אמן!