"כשנונה חזרה מהגן, היא סיפרה שילד אחד אמר לה: יש לך רגל של פלמינגו. ואפילו שהיא לא בדיוק ידעה מה זה פלמינגו, היא נעלבה מאוד."
נונה באה לאמה וסיפרה לה על כך. אמה מביאה לה מכשיר קסמים ל"ימים שאין בהם מספיק קסם."
דרך המכשיר נונה רואה שא.נשים "לא תמיד אומרים את מה שחושבים, או חושבים מה שאומרים שחושבים או אומרים מה שחושבים שאומרים."
ספר זה מצליח (עם האיורים המקסימים) לעסוק בנושא הפער בין הגלוי לסמוי, בין המחשבות לאמירות ולהיפך וגם להתמודד עמם.
הספר הוא נקודה טובה להתחיל בה שיח על מחשבות, רגשות ודקויות חברתיות. כמו כן, הוא מראה לנו שאפשר לשים לב למוזיקה של המילים, לגלות מי עומד מולי ומדוע הוא אומר זאת, ובדרך זאת לנסות לגלות גם אמפטיה וחמלה.