כעסים, גם בתקופת קורונה

בתקופה זו אנחנו מוצפים בחדשות בנושא הקורונה. הקורונה הספיקה לשנות את שגרת חיינו, ותעשה זאת עוד זמן מה. אצל רבים מאיתנו עולות מחשבות מטרידות, דאגות, פחדים וכעסים. זו תקופה של הרבה חוסר וודאות וספקולציות. פעמים רבות אנחנו עדים לנוהל מסוים בבוקר, ועד הערב ההנחיות כבר שונו. וכך, ככל שהמצב פחות ברור וידוע, רף החרדה עולה ופעמים רבות מצטברים כעסים.

ובתוך התקופה המאתגרת הזו, ישנם גם כל הלחצים הרגילים של החיים: פגישות (זום) שמאחרים אליהם, דברים שהשארתי עד לרגע האחרון, הילדה שלי שלא מוצאת את המחברת שלה, הבן שלי לא מצליח להיכנס לשיעור בזום או הילדים שלי שרבים באמצע פגישת עבודה שלי בזום.

הרבה מאוד הורים מגיעים אלי כשהם מוצפים בתלונות וטענות כלפי ילדיהם. הם כועסים על הילדים והילדים מצידם כועסים עליהם. משפטים נאמרים בטון תקיף, מתקיף, עצבני ומתלהם. הרבה פקודות ודרישות, במקום בקשות ושיתוף פעולה.

מה אנחנו ההורים יכולים לעשות כשמרגישים את הכעס? איך ללמד את הילדים שלנו דרך דוגמא אישית, גם בתקופות לא פשוטות כמו זו, לנהל את עצמינו ואת הכעסים שלנו כמו שצריך?

פעמים רבות כשהכעס מגיע, אנחנו נכנסים לסערה וסחרור. לא פעם קורה שאנחנו נכנסים להתקפי זעם משלנו, תגובה לילדינו. זה מצב נורמלי וטבעי שקורה לנו... אך איך נוכל לנהוג אחרת?

ראשית כל חשוב לשים לב למה שעובר לי בגוף, לתחושות הגופניות, למחשבות שלי ולדעת שיש בי את הכעס. הכוונה כאן היא לזהות את הכעס, לשים לב אליו, לדעת שהוא שם.

אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לעשות זאת היא לעצור, לשים לב ולנשום נשימה עמוקה. הנשימה היא העוגן שלנו. נשימות עמוקות מותחות ומרפות את הסרעפת, שהיא השריר המושפע ביותר מהלחץ. לכן, קחו לכם כ-6 נשימות עמוקות כדי להפחית את תחושת המתח בגוף. עדיף שתמצאו זמן להתאמן בתשומת לב לנשימה כל יום כעשר-עשרים דקות, כדי לא להיסחף עם סערת הרגשות שלכם ברגע עצמו.

השהיית תגובה: אחד הדברים החשובים ביותר שיש לזכור לגבי הכעס, הוא שעדיף מאוד לא לפעול בזמן שאנחנו כועסים. יכול מאוד להיות שנרגיש דחף לפעול וללמד את הילדה שלי לקח, אבל תמיד עדיף להשהות תגובה ולא להגיב מיידית. כאשר אנחנו פועלים מתוך הדחף והכעס, אנחנו עלולים לומר ולעשות דברים שנצטער עליהם אחר כך. כמו כן, אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לכך, קחו לעצמכם פסק זמן וחזרו כאשר אתם רגועים יותר.

לא להגיב באיומים או בעונשים (בכלל) כאשר כועסים. אפשר לדגמה לומר לילד שלי: "אני מאוד כועסת עכשיו על מה שקרה עכשיו בינך לבין אחותך. אני צריכה לחשוב על זה ונדבר על כך אחר כך". המטרה שלי היא להירגע ולחשוב בבהירות על מה שקרה.

מצאו את הקול האסרטיבי שלכם. תגובה תוקפנית בדרך כלל מסלימה אירועים ומביאה לתוצאות שליליות או להעצמת המצב רע. גם הדחקה של הכעס לאורך זמן מביאה לתוצאות שליליות. תגובה אסרטיבית משדרת ביטחון ועוצמה בלי התוקפנות, ומאפשרת לבטא את מחשבותיי ורגשותיי בצורה יעילה ואפקטיבית, בלי "להקטין" את ילדיי.

כעס יכול להיות מנוף לפעולה, ולהוות שיעור יקר עבורנו. חשוב לא לתת לכעס לצאת משליטה שלנו, אלא לזהות שאנחנו כועסים. לאחר שהסערה חלפה, לבדוק מה כל כך הכעיס אותי? האם אני צריכה אולי לשנות את הכללים בבית? אולי לשים דגש על תיאום ציפיות מול הילדה שלי? מה אני צריכה כדי לשנות את המצב? יכול להיות שזה בכלל לא קשור לילדה שלי, אלא לשעות העבודה הרבות שאני עובדת, אולי לבן זוגי שלא תורם את חלקו בבית? הכעס יכול להראות לי שאולי זה הזמן לשינוי.

חשוב לזכור שרגשות הם כמו גל. הם מגיעים ועוצמתם עולה, וככל שעובר הזמן, עוצמתם יורדת. מה שהיה פעם כעס גדול, עם הזמן עוצמתו תרד ותפחת. אפשר להשתמש בכלי זה של רפלקציה (הסתכלות על אירוע שקרה) להסתכל על האירוע שחוויתי, ולהפנות את תשומת הלב שלי למה שקרה.

דברו בפתיחות ובכנות עם ילדיכם על הכעס. זהו צעד חיובי נוסף שניתן לעשות עם כעס. אפשר לומר להם משהו כמו: "אני כעסתי עליך היום כי הפרעת לי בשיחת עבודה, אחרי שדיברנו על כך כמה פעמים..." בדרך זו אני מלמדת אותם דיבור רגשי ותגובה רצויה. אני מלמדת אותם שיש מקום לכל הרגשות שלנו, הנעימים והפחות נעימים. המסר שעובר בבית הוא שזה בסדר לכעוס, יש מקום לכעס ואפשר לדבר על מה שהכעיס וגם לראות כיצד נתמודד איתו.

הטרמה ותיאום ציפיות לפני אירועים שאני יודעת שאני עלולה להגיב בכעס. במידה ואני יודעת מראש שכאשר אנחנו הולכים למכולת הילדים שלי מתחילים לריב ולבקש ממני שאקנה להם עוד ועוד, רצוי שאכין ואדבר עמם על כך מבעוד מועד. כך, אוריד את הסיכוי לוויכוחים וריבים שעלולים להכעיס אותי.

Follow

  • Facebook - Black Circle

E-Mail

כתובת

הסייפן 4, רמת השרון