מה עושים עם אכזבה?

דברים לא תמיד מתנהלים כמתוכן, לפעמים הדברים מסתדרים אחרת ממה שרצינו וציפינו, וזאת למורת רוחנו. כשזה קורה, בדרך כלל מגיעה אכזבה. בתקופה הזו של הקורונה, אנחנו למודי אכזבות רבות. אם זה בנוגע לעבודה שלי או בנוגע להליכה של הילדים שלי לבית הספר.

לא משנה בני כמה הילדים והילדות שלנו, הם כולם עומדים להתמודד עם אכזבות בחיים. אלו יכולות להיות אכזבות קטנות, כמו גלידה שנמסה או צעצוע שנשבר, או אכזבות גדולות ומשמעותיות יותר, כמו אי קבלה למגמת לימודים שרצינו או חברות שנסתיימה. ולמרות שזה לא פשוט עבורנו ההורים לראות את ילדינו מאוכזבים, עצובים וסובלים, האכזבה טובה וחיונית להתפתחות הנפשית שלהם, ואפילו תורמת לגמישות מחשבתית.

אמה של מיכאלה הגיעה אלי לקליניקה עם הסיפור הבא: היא ומיכאלה קבעו ללכת אחר הצהריים להליכה בים. אך לבסוף הסתבר שנקבעו לה פגישות עבודה עד הערב באופן בלתי צפוי. היא לא רצתה לאכזב את בתה, ולא ידעה איך למנוע ממנה את האכזבה שהיום אחר הצהריים הן לא תגענה לים. היא הסבירה לה שלצערה היום היא צריכה לעבוד, ולכן הן לא תוכלנה להגיע לים. מיכאלה פרצה בבכי מר.

איך אמה יכולה להגיב לאכזבתה של מיכאלה? מה היא יכולה לעשות ולומר?

ראשית כל, רצוי שאמה של מיכאלה תתקף את רגשותיה ותהיה אמפטית לאכזבתה מכך שהיום היא לא תגיע לים. שתהיה שם עבורה באכזבה, ברגש הלא נעים שמציף אותה. היא יכולה לדבר איתה על כך שנכון, היא מאוכזבת, ושאולי המצב גם מעציב ומכעיס אותה.

אין צורך להתחיל לנסות לפצות את מיכאלה, להסיח את דעתה מהעניין או לרצות שלא תרגיש את האכזבה, אלא להיפך, כמו כל רגש אחר (גם רגש לא נעים), עדיף לשים לב אל הרגש הזה, לדעת לשיים (לתת לו שם) אותו. לדעת איך זה מרגיש, למה הוא גורם לי ושאני יכולה לשאת אותו.

רצוי מאוד לא לבטל את הרגש ולומר דברים כגון: "לא נורא, לא קרה כלום" או "שטויות, נלך ביום אחר לים." מבחינתה של הילדה קרה משהו. היא רצתה ללכת לים וכעת היא לא הולכת. היא מאוכזבת ומתוסכלת (אולי גם עצובה וכועסת). מאידך גיסא, גם לא לנסות לפצות אותה יתר על המידה ולומר משפטים כמו: "אני מבטיחה לפצות אותך, אני אקנה לך.." או "אני אקח אותך לחנות ותקני מה שאת רוצה."

בנוסף, גם משפטים כמו: "אני לא רוצה שתהיי מאוכזבת..." או "אל תתאכזבי!" אינם מעבירים מסר נכון, אלא מסר שיש להרחיק ולהימנע מרגשות לא נעימים, ושזה לא טוב להיות מאוכזבים. אני רוצה להעביר לה מסר שאכזבה היא חלק מהחיים שלנו, מאכזבה אפשר לצמוח ולגדול.

לחשוב על פתרון בעיות. כאשר אנחנו שמים לב שהילדים קצת נרגעו, אפשר לשאול אותם לפתרונות שהם יכולים להציע. בדוגמא של מיכאלה, אפשר לשאול: "אני יודעת שאת מאוכזבת שהיום לא נלך לים, מה תוכלי לעשות במקום?" או "אנחנו לא יכולות לבלות את אחר הצהריים שלנו ביחד, מה בכל זאת את מציעה?" אם ילדיכם מתקשים להציע פתרונות משלהם, אפשר לחשוב ביחד על פתרונות שונים.

עם זאת, עדיף לעודד את הילדים והילדות לחשוב על פתרון משלהם לבעיה. אנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו להיות בעלי תושייה ותחושת מסוגלות. שידעו שגם אם דברים אינם מסתדרים כפי שתכננתי או רציתי, יש לי את הכוחות הנפשיים להתמודד עמם.

ישנם ילדים וילדות שיעדיפו לעבד את רגשותיהם לבד ובשקט (שירצו שתתנו להם "ספייס") כדי שיוכלו להיות עם עצמם. במקרה כזה, אני יכולה לומר להם שאני מבינה שהם רוצים להיות עכשיו קצת לבד עם עצמם, ואני פה זמינה עבורם לכשירצו.

רצוי לזכור ולהזכיר לילדינו שרגשות הם כמו גל, הם מגיעים ועוצמתם עולה, וככל שעובר הזמן, עוצמתם יורדת. מה שהיה פעם אכזבה עזה, עם הזמן עוצמתה תרד ותפחת או אפילו תיעלם. אפשר להשתמש בכלי זה של רפלקציה (הסתכלות על אירוע שקרה) להסתכל על האירוע שחוויתי, ולהפנות את תשומת הלב של ילדינו כעבור זמן מה למה שקרה. עם הזמן, הדבר יחלחל והם יצליחו לפתח את המיומנות הזו בעצמם.

רצוי לזכור שלפעמים לא ניתן לפתור את הבעיה או לתקן אותה. לפעמים הגלידה באמת נמסה, או לא התקבלתי לקבוצה שרציתי... לדעת שגם זה קורה ומאכזב (גם עצוב, מכעיס, מפחיד...), ופשוט להיות שם עבורם, תומכים ואוהבים.

Follow

  • Facebook - Black Circle

E-Mail

כתובת

הסייפן 4, רמת השרון