פחד וחרדה

מהו פחד? מהי חרדה? מה ההבדלים ביניהם? ננסה לעשות קצת סדר...

פחד, הוא תגובה מאיום ממשי מסוכן או מאיים. התגובה לפחד היא רגשית ופיזיולוגית. ככל שגירוי הפחד הוא גדול יותר, כך התגובה אליו תהיה חזקה יותר. הפחד הוא רגש הישרדותי, הבא להגן ולשמור אותי דרוך ומוכן אם וכאשר תגיע התקפה. כמו כן, הוא משמש כאמצעי להרחקה מהגירוי המאיים. במישור ההתנהגותי, כאשר אנו חשים פחד, אנו נגיב באחד משלושת הדרכים: התקפה, קיפאון או בריחה (נקראים גם שלושת ה- F: Freeze, Flight, Fight)

לדוגמא, כאשר אני מטייל ומבחין בחיה מסוכנת, כאשר אני נמצא בתאונת דרכים, כאשר אני נמצא במלחמה, כאשר ישנם גנבים בבית וכו'.

חרדה לעומת הפחד, היא מצב תגובת פחד לאיום שאינו ממשי או אמיתי, ואינה מותאמת לסיטואציה הממשית. חרדה היא המחשבה שמשהו רע הולך לקרות, קטסטרופה שמתקרבת, רגשות של בעתה ותחושות פיזיולוגיות קשות כגון מחנק, כאבי בטן, כאבים בחזה ודופק מהיר.

לדוגמא: כאשר אני מטיילת ורואה במקום החיה המסוכנת, חתלתול קטן ומפחדת ממנו או מחיות בכלל, או כאשר אני מפחדת לחצות כבישים כי יש בהם מכוניות, כאשר אני מפחד ללכת לבית הספר כי אצטרך להיפרד מהורי וכו'.

הפחד הוא רגש הישרדותי שהכין את האדם הקדמון לחייו המסוכנים בטבע. הפחד שמר את האדם הקדמון דרוך ומוכן לפעולה. כאשר הוא ראה חיה טורפת ומסוכנת, הוא היה צריך להילחם בה או לנוס על חייו. הפחד הציל את חייו!

כיום בחיים המודרניים, הפחד שומר עלי ערני ודרוך בכבישים סואנים ומקומות הומים ומסוכנים. את החרדה לעומת הפחד, אפשר לדמות למערכת אזעקה מקולקלת. מערכת אזעקה זו עלולה להיות רגישה מדי, ולאו דווקא פועלת במצבי סכנה ממשיים, מערכת האזעקה מתחילה "לזייף". כך גם מערכת האזעקה של האדם החרד מתחילה "לזייף" והוא מתחיל לפחד במצבים שאינם בהכרח מפחידים. כמו בדוגמאות שלעיל, הוא יכול לחשוש לצאת לטיולים בטבע כי מפחד מנחשים או עקרבים, הוא יכול לפחד ללכת לישון בלילה כי עלולים להיכנס גנבים וכו'.

מה שקורה בסיטואציות אלו, האדם מתחיל להימנע ממצבים מסוימים כדי לא לחוות את החרדה. בכל פעם שנמנע מהמצב, הוא מרגיש אמנם רגיעה, אך עוצמת החרדה מתגברת עוד ועוד כי האיום גדל ונעשה מפחיד יותר, כמו כדור שלג שרק גדל וגדל. את עוצמת החרדה אפשר לתאר כמו גל שעולה ולבסוף יורד. החרדה עולה, היא מגיעה לשיא, ואז תמיד בהכרח היא יורדת! כך הגוף שלנו בנוי.

היזכרו גם אתם במשהו שמאוד פחדתם לעשות, כמו ללכת לישון לבד, לחזור בחושך מחברה או לנהוג לבד בפעם הראשונה. פחדתם, אבל בהכרח מכיוון שהתמודדתם ועשיתם זאת, החרדה עברה והגוף נרגע: הדופק חזר לסדרו, כאבי הבטן והכאבים בכלל נעלמו. במקום המחשבות הקטסטרופליות, הגיעו מחשבות חיוביות וחיזוקים עצמיים, משפטים כגון: "איזה יופי! עשיתי זאת!" או "זה לא היה כזה נורא באמת".

חשוב לזכור תמיד שהחרדה מאוד לא נעימה, אבל היא לא מסוכנת!!!