top of page
תמונת הסופר/תטלי שטרם

על השעמום...

האמת שכתבתי את הפוסט הזה לפני סגר הקורונה, אבל עכשיו יותר מתמיד, הוא מתאים ביותר 😊

כמו כל הורה בזמן הזה, גם אני מצאתי את עצמי מגבילה את הילד שלי בזמן המסך. וכשזה קורה, פתאום יש איזשהו ריק. כש"ניגמר" לילד שלי זמן המסך (או יותר נכון המסכים..) מגיע התור של "משעמם לי".

איזה יופי חשבתי לעצמי (הוא כמובן לא הסכים איתי בכלל), זה טוב להשתעמם.



ברוב המקרים, אנחנו ההורים נמצאים בחיפוש מתמיד אחר אטרקציות לילדים שלנו: שבוע עמוס בחוגים ופעילויות, שבתות מאורגנות בטיולים וחברים, מנסים להעסיק את הילדים.ות שלנו כמה שאפשר רק שלא יהיה משעמם. עכשיו, משנכנסנו כולנו לסגר, כל הדברים האלו נעלמו, ואנחנו שעות על גבי שעות בבית, בלי חברים וחברות, בלי משפחה מורחבת או טיולים...


טוב לזכור שהשעמום טומן בחובו כל כך הרבה דברים חיוביים: שעמום מפתח את היצירתיות שלנו. רק כשאנחנו משועממים, אנחנו יכולים לחשוב, לחלום, לדמיין ואחר כך גם ליזום וליצור. במקרה של הילד האישי שלי, כששעמם לו, הוא התחיל לעשות יצירה נהדרת בחרוזים או לגלות את ההנאה שבאוריגמי. היה לו זמן לבד, ובזמן זה הייתה ציפייה שיעסיק את עצמו לבד, בלי אף מבוגר או חבר, דבר המעודד עצמאות, למידה וחקירה אישית של מה מעניין אותי.

וכמובן, שקודם כל צריך לשים לב לשעמום, כמו לכל רגש, לדעת מה אני מרגיש.ה, השעמום אולי מנסה להגיד לי משהו... השיעמום הוא חלק מהחיים שלנו, וחשוב שנדע לחוות אותו, ולא "נסלק" אותו מהר מדי.





18 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מסרים

Comments


bottom of page