מסרים

אני אוהבת לדבר עם אנשים על מסרים. אני חושבת שכשאנחנו חושבים על איזה מסר אנחנו רוצים להעביר, דברים אצלינו יכולים להתחדד. הרבה פעמים כהורים אנחנו מעבירים מסרים מבלבלים, מסרים כפולים או מסרים עמומים.

למה הם גורמים?

מסרים כפולים גורמים בעיקר לבלבול, לחוסר ידיעה וחוסר וודאות.

לא מזמן הגיע אלי זוג הורים, ליובל, ילד בכיתה ב'. הם סיפרו לי שהערכים בבית הם ערכים של שיתוף פעולה, חברות וכבוד הדדי. המסר (הגלוי) שעובר לילד הוא "שאצלנו בבית לא מרביצים ולא מקללים, אלא מתנהגים בכבוד."

יום אחד בבית הספר אחד הילדים עיצבן את יובל, הם רבו ולבסוף יובל בנם הרביץ לחברו לכיתה.

כשהגיע הביתה, אמו אמרה לו "לא נורא, שיזהר גם הוא מלהציק לך"

אם כן, מה המסר שעובר לילד? האם זה בסדר להרביץ? האם זה לא בסדר? מותר להרביץ אם מישהו אומר לי משהו לא יפה? לפעמים מותר ולפעמים אסור?

מה הילד מבין ולומד מהאירוע?

הוא בעיקר מבולבל.

מה הוא למד לפעם הבאה שיקרה משהו? האם זה בסדר או לא בסדר להרביץ?

לכן, חשוב שהמסרים שלנו, גלויים וסמויים כאחד, יהיו זהים. אם המסר (הגלוי) שלי הוא של כבוד הדדי ואי אלימות, רצוי שגם המסר שהילד יקבל לכל אירוע הוא שכזה.